פסק-דין בתיק עפ"ג 17383-11-11

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 1427/09 (בית משפט השלום ברמלה) בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה פוחזת של רכב, התחזות לאדם אחר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונידון לתקופת מאסר כוללת של 15 חודש בפועל המורכבת מ-6 חודשי מאסר בגין העבירות נושא גזר הדין ומהפעלה בחופף ובמצטבר של שנת מאסר בפועל שהייתה תלויה ועומדת נגדו ואשר הופעלה בהחלטה בבקשה לתיקון גזר דין מיום 7.9.11 (ראה נספח ו' להודעת הערעור).

כמו כן נידון המערער ל-7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בפועל למשך שנה, נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה על תנאי למשך 10 חודשים והושת עליו קנס בסכום של 5,000 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר התעלם מהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לפיו יוכל המערער לעתור להטלת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, התעלם מהעובדה שמדובר בעבירות שבוצעו לפני שנתיים ומאז מנהל המערער אורח חיים נורמטיבי, מכך שהמערער נענש בכך שהופסקו עבודות שירות שהוטלו עליו והיה תלוי ועומד נגדו מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.

לטענת ב"כ המערער, כאשר הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר הוצג בפני בית משפט קמא עובר לגזר הדין המקורי, ידעה המשיבה על עונש המאסר על תנאי שתלוי ועומד נגד המערער וחרף עונש זה הסכימה לאפשר למערער לטעון להטלת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

כמו כן טוענת ב"כ המערער כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן שהיה בפניו.

ב"כ המשיבה לא ידע להסביר כיצד נעלם מעיני המשיבה בפני בית משפט קמא דבר היותו של מאסר על תנאי תלוי ועומד נגד המערער, אך לטענתו המערער ידע זאת ולא גילה את הדבר לבית משפט קמא או לקצינת המבחן. לטענת ב"כ המשיבה, חומרת התנהגותו של המערער בצירוף עברו הפלילי הצדיקו מלכתחילה הטלת עונש מאסר מעבר לתקופה של 6 חודשים בעבודות שירות ורק בשל ההחלטה שהפעילה את המאסר על תנאי נמשך ערעור על קולת העונש שהגישה המשיבה.

עיון בגזר הדין המקורי של בית משפט קמא מעלה כי הוא התייחס בחומרה להתנהלותו של המערער, כפי שהיא מתוארת בסעיף 2 לגזר הדין ובכתב האישום שעל פיו הורשע המערער.

כמו כן הביא בית משפט קמא בחשבון את חומרת העונש, את עברו הפלילי בעבירות אלימות וסמים של המערער וכן את עברו התעבורתי שכולל עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה ועבירות בטיחותיות אחרות.

בית משפט קמא לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המערער כפי שתוארו בתסקיר שירות המבחן, דהיינו, היותו אב לילדה בת 11 שנים מנישואים קודמים,  העובדה שאשתו ילדה במהלך ההליך המשפטי וטענתו של המערער בדבר מצבו הרפואי והבנתו את הצורך לחזור לדרך הישר.

מכאן שבית משפט קמא לא התעלם מכל השיקולים הראויים בגזר הדין המקורי ואלה עמדו גם לנגד עיניו כאשר החליט על הפעלת המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המערער שכן לא היו כל נסיבות חריגות שהצדיקו את הארכתו ובעקבות כך גם את ביטול המאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות שהוטל על המערער בגזר הדין המקורי.

בית משפט קמא גם התחשב במידה הראויה בנסיבות לקולא כאשר החליט שלא להפעיל את כל עונש המאסר על תנאי במצטבר למאסר בפועל שהטיל בגזר הדין המקורי אלא חפף חלק ממנו ובכך סטה מההלכה לפיה מאסר על תנאי יופעל במצטבר למאסר בפועל.

לאור כל האמור לעיל, גם אם המשיבה כשלה בכך שלא ידעה עובר לגזר הדין המקורי בדבר היות מאסר על תנאי תלוי ועומד נגד המערער, עונש המאסר בפועל לתקופה כוללת שהוטל על המערער אינו חורג ממדיניות הענישה ומתחשב בכל הנסיבות לקולא ולחומרא.

אנו דוחים את הערעור.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז כסלו תשע"ב, 13/12/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.